האם להיות מנהל זה גנטי?
אם פעם היו ממנים מישהו להיות מנהל ומצפים ממנו שיתפקד ככזה באופן "אינטואיטיבי" (וכמעט כל אחד מאיתנו עם קצת ניסיון מצטבר יודע שזו אינה אמירה מופרכת), הרי שכיום, ברור לכולם שהתוצאה איננה בהכרח ניהול מיטבי.
זה נכון לגמרי, שישנן תכונות וחוזקות טבעיות שיכולות לקדם אדם להיות מנהל, ונכון גם שישנם אנשים שבאופן טבעי יהיו מנהלים מהר יותר וטוב יותר מאחרים. למרות זאת, היות והידע שמנהל נדרש לו הוא כל כך רחב הרי שכדי שהוא יצליח באמת, כדי שיגיע להצלחה ולתוצאות מיטביות ושיעשה זאת בדרך הקצרה ביותר (או במינימום זמן אם תרצו), ממש רצוי להכשיר אותו לכך וללוות אותו בצמתים מרכזיים.
"אי אפשר ללמוד להיות מנהל - או שיש לך את זה או שאין לך"
שוב אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים על תכונות מולדות (שגם אותן אגב אפשר לשכלל ולטייב). אלא שבמציאות, ניהול הוא מקצוע הדורש ידע מקצועי, מיומנויות ויכולת להתמודד עם אתגרים בתחומים שונים ומגוונים, הנוגעים להיבטי הניהול השונים לאורך זמן: תכנון, ניהול ויישום תכניות עבודה, ניהול פרויקטים, ניהול שינויים, הטמעת תהליכים, עמידה ביעדים, חניכת עובדים, פיקוח ובקרה, תקשורת בינאישית, עמידה מול קהל, ניהול ישיבות, ניהול עצמי, התמודדות עם משברים ועוד.
כל אלו הם מיומנויות וכלים שניתן לרכוש אותם ולתרגל אותם באמצעות תכניות לפיתוח מנהלים. תכניות אלו, פותחו כדי להכשיר מנהלים להיות אפקטיביים, מוצלחים ומצליחים יותר וביחד עם זה, לקצר משמעותית את הזמן שיידרש להם להגיע לתוצאות הטובות ביותר.
לכן: ניהול זה מקצוע נרכש. גם אם "יש לך את זה" וגם אם פחות.
מנהיגות זה טוב לפוליטיקה, מנהלים זה טוב לעבודה
בואו נתחיל מזה שנאמר, שזה נכון לגמרי לומר שלא כל המנהלים נדרשים באמת למנהיגות.
מנהל פס יצור. הוא מנהל. אין ויכוח על כך. האם העבודה תתבצע גם אם הוא יתמקד אך ורק בהתמקדות בהוראות הפעלה? התשובה היא: כן. גם אם ישנם עובדים תחתיו. הוא חייב להיות מקצועי, להכיר את ההיבטים המקצועיים של העבודה וליישם אותה בכל האמצעים שיש לו (כולל עובדים נוספים), אך לא בהכרח נדרשת ממנו מנהיגות.
אולם, מנהל או בעל עסק, שמקדם את יעדיו ואת החזון שלו באמצעות עובדים נוספים, רצוי שיהיה גם מנהיג.
שאלה טבעית היא, למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים מנהיגות? ובכן, מנהיגות שאנחנו מדברים עליה היא ממש כמו מנהיגות פוליטית או חברתית, הנעה לפעולה.
מה היתרון של הנהגת העובדים במקום ניהול
אפשר כמובן להניע אנשים באמצעות הוראות "הפעלה" ואפילו פקודות, כפי שאמרנו.
לעומת זאת מנהיגות היא הנעה לפעולה הנובעת מהיענות למנהיג, וכתוצאה מכך, מתוך מוטיבציה פנימית.
גם אם הפעולה הממשית היא בסופו של דבר טכנית, כשהיא מופעלת מתוך מנהיגות היא נובעת בדרך כלל מתוך היענות, הזדהות (או הסכמה) עם המטרות הכלליות (של הארגון, של התהליך או של המנהל) והתגייסות פנימית להגשמתן.
במחקרים רבים בתחום הוכח כי, עבודה או פעולה הנובעת מתוך כוח פנימי של האדם, היא מדויקת יותר, אפקטיבית יותר, יצרנית יותר, יצירתית יותר ומקדמת את מטרותיו של הארגון באופן מיטבי.